<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — השער הרביעי</h1>
<h2>דף ג.</h2>
השער הרביעי. אתה מוצא בן דעת וישתלמו בו דרכי קנין שפירשנו ואעפ"כ פעמים שהוא מוכר ואין ממכרו ממכר כשאר כל מכירות אבל יתקיים להם הממכר לזמן כמו שנפרש. הדרך הראשון הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו כדגרסינן [ב"ב קל"ו ע"א] הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובים לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב ודבר זה הוא אם בא לטול רשות ולומר מהו שאמכור אמרינן ליה אל תמכור אבל אם מכר בלא רשות אעפ"כ לזמן ידוע הוי מכר וכדגרסינן [שם] מכר האב מכורים עד שימות אתחזי לן מהכא הא אם מת האב הבן מוציא מיד הלקוחות. הדרך השני כגון שמכר הבן בנכסים שכתב לו אביו לאחר מיתתו שלא קנה אותן הלוקח אלא לאחר מיתת האב וכל שימות האב צריך הלוקח להחזיק באותן נכסים מיד ויתקיים ממכרו בין שיהיה הבן קיים בשעת מיתת אביו בין שמת הבן בחיי האב לאחר שמכר נכסים הללו כדגרסינן [שם] מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב ר' יוחנן אמר לא קנה לוקח ור"ל אמר קנה לוקח רבי יוחנן אמר לא קנה לוקח קנין פירות כקנין הגוף דמי וריש לקיש אמר קנה לוקח קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי [יבמות ל"ו ע"ב] והלכה כר"ל, אתחזי לן מהכא מי שיש לו קנין הגוף ויש לאחר קנין פירות קנין הגוף הוא העקר. הדרך השלישי בן שיש לו אחות והניח להם אביהם נכסים מעוטים שאין שם אלא כשיעור שתחיה הבת עד שתבגר הבת תזון מהם והבן ישאל על הפתחים כדגרסינן [ב"ב קל"ט ע"ב] בזמן שהנכסים מעוטים הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים ואם בא הבן ליטול רשות ולומר מהו שאמכור בנכסים מעוטים אמרינן ליה אל תמכור ואם מכר ממכרו ממכר כדגרסינן [שם ק"מ ע"א] א"ר אסי אמר ר' יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מעוטים מה שמכרו מכרו. הדרך הרביעי מי שנתן נכסים לאחר במתנה ואמר לו אחריך לפלוני ובא הראשון לימלך ולומר מהו שאמכור יש עלינו לומר לו אל תמכור כדגרסינן [שם קל"ז ע"א] נכסי לך ואחריך לפלוני בא הראשון ומוכר ואוכל דברי רבי רשב"ג אומר אין לראשון אלא אכילת פירות בלבד ואמרינן עלה אמר רבין אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן הלכה כרשב"ג. אבל אם עבר ומכר ממכרו ממכר כדגרסינן [שם] נכסי לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ומכר ואכל השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רשב"ג אומר אין לשני אלא מה ששייר ראשון וכבר פירשנו הלכה כרשב"ג. ומקשינן קשיא דר' אדר' לא קשיא הא לגופא הא לפירא דרשב"ג ארשב"ג לא קשיא הא לכתחלה הא דיעבד ואמרינן נמי כי האי גונא [שם קכ"ה ע"ב] אמר רבא מסתבר טעמייהו דבני מערבא דאי קדמה סבתא וזבינה זביניה זבינא ואמרינן נמי עלה [סוטה כ"א ע"א, ב"ב קל"ז ע"א] איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטים כדרשב"ג. הדרך החמישי מי שאמר לאשה נכסי לך ואחריך לפלוני ועמדה האשה ונשאת לאדם אחר הוי לה ההיא איתתא כאלו מכרה אותן נכסים לבעלה דבעל בנכסי אשתו לוקח הוי ואין לו לאותו אחריך במקום בעל כלום כדגרסינן [כתובות צ"ה ע"ב] אמר אביי נכסי לך ואחריך לפלוני ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום ואלו באת לימלך ולומר מהו שאנשא יש עלינו לומר אל תנשאי אלא אם נשאת מאליה כדגרסינן [שם] ומי אמר אביי הכי והאמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסי[ם כרשב"ג] מי קאמר תינשא דינא אתא לאשמעינן ונשאת קאמר. הדרך הששי האשה שהיא תחת בעלה ואמר לה אחר נכסי לך ואחריך לפלוני התם לא אמרי קנה הבעל דכיון שנשואיה קדמו למתנה זו אין לבעל במקום אחריך כלום ואם מתה קונה אותו אחריך כדגרסינן [שם ע"א] התם דאמר לה כשהיא פנויה הכא דאמר לה כשהיא נשואה והכי קאמר אחריך ליקני בעל לא ליקני. הדרך השביעי אשה שהיא תחת בעלה ואמר לה אחר נכסי לך ואחריך לפלוני והלכה היא ומכרה אותן נכסים לאחר ואותו אחר אינו לא בעל ולא אחריך ומתה הבעל יכול להוציא מיד הלקוחות ואותו אחריך מיד הבעל ואין אותו אחריך יכול להוציא מיד הלקוחות כלום כדגרסינן [שם] אמר אביי נכסי לך ואחריך לפלוני ומכרה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות ואחריך מיד הבעל ולוקח מיד אחריך ומוקמינן להו לנכסים בידא דלוקח ומאי שנא מהא דתנן חוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם התם אית להו פסידא לכלהו הכא לוקח הוא דאית ליה פסידא. הדרך השמיני אשה שהביאה לבעלה מטלטלין וכתבן בכתובתה וכן הוא שיכנס לה שום משלו וכתבן בכתובתה ובא לימלך ולומר מהו למכור באלו המטלטלין עלינו לומר לו אל תמכור כדגרסינן [יבמות ס"ו ע"ב] המכנסת שום לבעלה ורצה הבעל למכור אל ימכור ואמרינן נמי ולא עוד אלא אפילו הכניס לה שום משלו ורוצה הבעל למכור לא ימכור אבל אם עמד ומכר מעצמו ממכרו קיימת כדגרסינן [כתובות פ"א ע"א] לא נתנה כתובתא לגבות מחיים וה"מ במטלטלין התם הוא דאמרינן ממכרו ממכר והכי נמי אמרינן [יבמות ס"ו ע"א] המכנסת שום לבעלה והיא אומרת כלים אני נוטלת וכו' אבל במקרקעי לא כדבעינן למימר קמן. הדרך התשיעי מי שמכר בית קברו ובית מעמדו ובית הספדו אעפ"י שממכרו קיים לכשימות המוכר יקבר באותו הקבר כדגרסינן [ב"ב ק' ע"ב] המוכר קברו דרך קברו ובית מעמדו ובית הספדו באין בני משפחה וקוברין אותו משום פגם משפחה. דרך עשירי מי שיש לו עבד אינו רשאי למוכרו לעכו"ם וכמו כן נמי אינו רשאי להוציאו מן הארץ לחוצה לארץ מפני שבכל יום ויום מפקיעו מן המצות ואעפ"כ אם עמד ומכרו ממכרו ממכר ואין עליו אלא קנס לפי שמכרו כדגרסינן [גיטין מ"ד ע"א] אריב"ל המוכר עבדו לעכו"ם קונסים אותו עד עשרה בדמיו ואמרינן דכל יומא ויומא מפקע ליה ממצות [שם ע"ב] אמר רב ענן שמיעת מיניה דמר שמואל תרתי חדא המוכר שדהו (בשעת) [בשנת] היובל ואידך המוכר עבדו לעכו"ם או לחוצה לארץ יוצא לחירות. חדא הדרי זביני וחדא לא הדרי זביני ולא ידענא הי מנייהו, אמר רב יוסף נחזי אנן מדתניא בברייתא המוכר עבדו בחוצה לארץ יצא לחירות וצריך גט שחרור ש"מ קנייה רבו שני ולא הדרי זביני. דרך אחד עשר ישראל שיש לו בהמה גסה אינו רשאי למוכרה לעכו"ם ואם מכר ממכרו ממכר ואין עליו אלא קנס כדגרסינן [בכורות ג' ע"א] אר"ל המוכר בהמה גסה לעכו"ם קונסין אותו עד מאה בדמיה. כל אלו הדרכים שפירשנו אינן רשאים למכור ואם מכרו ממכרן ממכר.
<h2>דף נב:</h2>
השער הרביעי. אתה מוצא בן דעת וישתלמו בו דרכי קנין שפירשנו ואעפ"כ פעמים שהוא מוכר ואין ממכרו ממכר כשאר כל מכירות אבל יתקיים להם הממכר לזמן כמו שנפרש. הדרך הראשון הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו כדגרסינן [ב"ב קל"ו ע"א] הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובים לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב ודבר זה הוא אם בא לטול רשות ולומר מהו שאמכור אמרינן ליה אל תמכור אבל אם מכר בלא רשות אעפ"כ לזמן ידוע הוי מכר וכדגרסינן [שם] מכר האב מכורים עד שימות אתחזי לן מהכא הא אם מת האב הבן מוציא מיד הלקוחות. הדרך השני כגון שמכר הבן בנכסים שכתב לו אביו לאחר מיתתו שלא קנה אותן הלוקח אלא לאחר מיתת האב וכל שימות האב צריך הלוקח להחזיק באותן נכסים מיד ויתקיים ממכרו בין שיהיה הבן קיים בשעת מיתת אביו בין שמת הבן בחיי האב לאחר שמכר נכסים הללו כדגרסינן [שם] מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב ר' יוחנן אמר לא קנה לוקח ור"ל אמר קנה לוקח רבי יוחנן אמר לא קנה לוקח קנין פירות כקנין הגוף דמי וריש לקיש אמר קנה לוקח קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי [יבמות ל"ו ע"ב] והלכה כר"ל, אתחזי לן מהכא מי שיש לו קנין הגוף ויש לאחר קנין פירות קנין הגוף הוא העקר. הדרך השלישי בן שיש לו אחות והניח להם אביהם נכסים מעוטים שאין שם אלא כשיעור שתחיה הבת עד שתבגר הבת תזון מהם והבן ישאל על הפתחים כדגרסינן [ב"ב קל"ט ע"ב] בזמן שהנכסים מעוטים הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים ואם בא הבן ליטול רשות ולומר מהו שאמכור בנכסים מעוטים אמרינן ליה אל תמכור ואם מכר ממכרו ממכר כדגרסינן [שם ק"מ ע"א] א"ר אסי אמר ר' יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מעוטים מה שמכרו מכרו. הדרך הרביעי מי שנתן נכסים לאחר במתנה ואמר לו אחריך לפלוני ובא הראשון לימלך ולומר מהו שאמכור יש עלינו לומר לו אל תמכור כדגרסינן [שם קל"ז ע"א] נכסי לך ואחריך לפלוני בא הראשון ומוכר ואוכל דברי רבי רשב"ג אומר אין לראשון אלא אכילת פירות בלבד ואמרינן עלה אמר רבין אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן הלכה כרשב"ג. אבל אם עבר ומכר ממכרו ממכר כדגרסינן [שם] נכסי לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ומכר ואכל השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רשב"ג אומר אין לשני אלא מה ששייר ראשון וכבר פירשנו הלכה כרשב"ג. ומקשינן קשיא דר' אדר' לא קשיא הא לגופא הא לפירא דרשב"ג ארשב"ג לא קשיא הא לכתחלה הא דיעבד ואמרינן נמי כי האי גונא [שם קכ"ה ע"ב] אמר רבא מסתבר טעמייהו דבני מערבא דאי קדמה סבתא וזבינה זביניה זבינא ואמרינן נמי עלה [סוטה כ"א ע"א, ב"ב קל"ז ע"א] איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטים כדרשב"ג. הדרך החמישי מי שאמר לאשה נכסי לך ואחריך לפלוני ועמדה האשה ונשאת לאדם אחר הוי לה ההיא איתתא כאלו מכרה אותן נכסים לבעלה דבעל בנכסי אשתו לוקח הוי ואין לו לאותו אחריך במקום בעל כלום כדגרסינן [כתובות צ"ה ע"ב] אמר אביי נכסי לך ואחריך לפלוני ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום ואלו באת לימלך ולומר מהו שאנשא יש עלינו לומר אל תנשאי אלא אם נשאת מאליה כדגרסינן [שם] ומי אמר אביי הכי והאמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסי[ם כרשב"ג] מי קאמר תינשא דינא אתא לאשמעינן ונשאת קאמר. הדרך הששי האשה שהיא תחת בעלה ואמר לה אחר נכסי לך ואחריך לפלוני התם לא אמרי קנה הבעל דכיון שנשואיה קדמו למתנה זו אין לבעל במקום אחריך כלום ואם מתה קונה אותו אחריך כדגרסינן [שם ע"א] התם דאמר לה כשהיא פנויה הכא דאמר לה כשהיא נשואה והכי קאמר אחריך ליקני בעל לא ליקני. הדרך השביעי אשה שהיא תחת בעלה ואמר לה אחר נכסי לך ואחריך לפלוני והלכה היא ומכרה אותן נכסים לאחר ואותו אחר אינו לא בעל ולא אחריך ומתה הבעל יכול להוציא מיד הלקוחות ואותו אחריך מיד הבעל ואין אותו אחריך יכול להוציא מיד הלקוחות כלום כדגרסינן [שם] אמר אביי נכסי לך ואחריך לפלוני ומכרה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות ואחריך מיד הבעל ולוקח מיד אחריך ומוקמינן להו לנכסים בידא דלוקח ומאי שנא מהא דתנן חוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם התם אית להו פסידא לכלהו הכא לוקח הוא דאית ליה פסידא. הדרך השמיני אשה שהביאה לבעלה מטלטלין וכתבן בכתובתה וכן הוא שיכנס לה שום משלו וכתבן בכתובתה ובא לימלך ולומר מהו למכור באלו המטלטלין עלינו לומר לו אל תמכור כדגרסינן [יבמות ס"ו ע"א] המכנסת שום לבעלה ורצה הבעל למכור אל ימכור ואמרינן נמי ולא עוד אלא אפילו הכניס לה שום משלו ורוצה הבעל למכור לא ימכור אבל אם עמד ומכר מעצמו ממכרו קיימת כדגרסינן [כתובות פ"א ע"א] לא נתנה כתובתא לגבות מחיים וה"מ במטלטלין התם הוא דאמרינן ממכרו ממכר והכי נמי אמרינן [יבמות ס"ו ע"א] המכנסת שום לבעלה והיא אומרת כלים אני נוטלת וכו' אבל במקרקעי לא כדבעינן למימר קמן. הדרך התשיעי מי שמכר בית קברו ובית מעמדו ובית הספדו אעפ"י שממכרו קיים לכשימות המוכר יקבר באותו הקבר כדגרסינן [ב"ב ק' ע"ב] המוכר קברו דרך קברו ובית מעמדו ובית הספדו באין בני משפחה וקוברין אותו משום פגם משפחה. דרך עשירי מי שיש לו עבד אינו רשאי למוכרו לעכו"ם וכמו כן נמי אינו רשאי להוציאו מן הארץ לחוצה לארץ מפני שבכל יום ויום מפקיעו מן המצות ואעפ"כ אם עמד ומכרו ממכרו ממכר ואין עליו אלא קנס לפי שמכרו כדגרסינן [גיטין מ"ד ע"א] אריב"ל המוכר עבדו לעכו"ם קונסים אותו עד עשרה בדמיו ואמרינן דכל יומא ויומא מפקע ליה ממצות [שם ע"ב] אמר רב ענן שמיעת מיניה דמר שמואל תרתי חדא המוכר שדהו (בשעת) [בשנת] היובל ואידך המוכר עבדו לעכו"ם או לחוצה לארץ יוצא לחירות. חדא הדרי זביני וחדא לא הדרי זביני ולא ידענא הי מנייהו, אמר רב יוסף נחזי אנן מדתניא בברייתא המוכר עבדו בחוצה לארץ יצא לחירות וצריך גט שחרור ש"מ קנייה רבו שני ולא הדרי זביני. דרך אחד עשר ישראל שיש לו בהמה גסה אינו רשאי למוכרה לעכו"ם ואם מכר ממכרו ממכר ואין עליו אלא קנס כדגרסינן [בכורות ג' ע"א] אר"ל המוכר בהמה גסה לעכו"ם קונסין אותו עד מאה בדמיה. כל אלו הדרכים שפירשנו אינן רשאים למכור ואם מכרו ממכרן ממכר.
